חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ת"א 3400-06

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
3400-06
15.5.2012
בפני :
עירית הוד

- נגד -
:
1. נעראן היתם
2. נעראן מוסא
3. נעראן פתחיה

עו"ד י. שוסהיים 		:
1. ג'בור סלים
2. כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א

עו"ד ו. אבו חאטום
פסק-דין

מבוא

  1. עסקינן בתביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לתובע בתאונת דרכים מיום 13.3.05. התביעה הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

תמצית טענות הצדדים

  1. התובע מס' 1 (להלן: "התובע"), יליד 6.2.90, עותר, כי בית המשפט יחייב את הנתבעים לפצותו בגין נזקיו אשר נגרמו, לכאורה, בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים מיום 13.3.05. התובעים מס' 2 ו-3 הינם הורי התובע. התובע מס' 2 (להלן: "מוסא") טוען, כי נגרמו לו הפסדי השתכרות בשל העובדה שטיפל בתובע בעקבות התאונה.
  1. התובע טוען, כי ביום 13.3.05 בשעה 19:45 עת חצה את הכביש במעבר חצייה, הגיח רכב מסוג סובארו בעל מ.ר 19-698-87 (להלן: "הרכב"), אשר עקף רכב אחר שנתן לתובע זכות קדימה לעבור במעבר החצייה, ופגע בתובע בעוצמה רבה.
  1. הנתבע היה הבעלים של הרכב הפוגע במועדים הרלוונטיים. הנתבעת הינה חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב האמור במועדים הרלוונטיים.
  1. התובע טוען, כי בעקבות התאונה הוא נחבל בראשו, בפניו, ובחלקי גופו האחרים ואיבד את הכרתו. התובע הובהל לבית חולים העמק בעפולה ואובחן, כי הוא סובל משבר בעצם ההומרוס פרוקסימלי בכתף שמאל עם תזוזה, שבר בעצמות הטיביה ובפיבולה של שוק רגל שמאל עם ריסוק ותזוזה ושבר באגודל יד ימין. התובע טופל, נותח ושוחרר ביום 22.3.05 עם הוראות להמשך טיפול ומעקב. ביום שחרורו, הועבר התובע לבית חולים אלישע למחלקת טיפול ושיקום נפגעי תאונות ושוחרר ביום 26.4.05. התובע המשיך לקבל טיפולים, וביניהם במרפאה לבריאות הנפש. לטענתו, בדיקה שעבר מלמדת על פגיעה קשה בעצב פרוניאלי וטביאלי משמאל ופגיעה חלקית בעצב סורלי משמאל.
  1. התובע טוען, כי טרם התאונה הוא היה בריא בגופו ובנפשו והיו לו סיכויים טובים להצליח בכל מעשה ידיו ולהגיע לרמת שכר גבוהה, העולה על הממוצע במשק. התובע טוען, כי בעקבות התאונה נפגע כושר השתכרותו. כן טוען, כי נפגע כושר ניידותו ועל כן נגרמו לו הוצאות נסיעה בסכומים ניכרים. לטענתו, בתקופת אשפוזו הוריו היו צמודים אליו ובשל כך נגרמו לאביו הפסדי שכר ניכרים. לטענתו, הוא נזקק לעזרת צד שלישי.
  1. עוד טוען התובע, כי מאז התאונה ובעקבותיה הוא סובל ממגבלות וכאבים. התובע טוען, כי קיימת לו הגבלה קשה בתנועות קרסול רגל שמאל המלווה בחוסר תחושה, הוא צולע, מתעייף לאחר הליכה קצרה, אינו מסוגל לרוץ או לקפוץ, סובל מכאבים חזקים וקבועים בכתף שמאל, מוגבל בתנועות הכתף, מסוגל להרים משקל קל בלבד, סובל מכאבים והגבלת תנועה באגודל שמאל, כאבי ראש, בחילות, נדודי שינה, עצבנות יתר, תוקפנות, סיוטי לילה וראייה מטושטשת. בנוסף טען, כי לאחר שובו לבית הספר חלה ירידה בהישגיו ובציוניו, הוא הרבה להיעדר משיעורים והתקשה להתרכז בכיתה. 
  1. התובע עותר לפיצוי בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, הוצאות נסיעה בעבר, אובדן כושר השתכרות, עזרת צד ג' בעתיד, אובדן פנסיה וכאב וסבל. מוסא עותר לפיצוי בגין הפסדי הכנסה אשר נגרמו לו בעת שטיפל בתובע בעקבות התאונה.
  1. לטענת הנתבעים, ככל שנפגע התובע בתאונה הרי שפגיעתו הייתה קלה וחולפת ותיאור התאונה הינו מופרך ומוגזם. לטענתם, נזקיו הנטענים של התובע מוגזמים ומופרכים ואין קשר סיבתי בינם לבין התאונה הנטענת. עוד  טענו, כי יש לתובע עבר רפואי עשיר ללא קשר לתאונה ועל כן מצבו אינו נובע מהתאונה. לטענתם, התובע לא פעל לשם הקטנת נזקיו.

הראיות

  1. מטעם התובעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעים מס' 1 ו-2. המצהירים נחקרו על האמור בתצהיריהם. בנוסף העיד, מטעם הנתבעים חוקר פרטי, מר מוסטפא עבדאללה (להלן: "עבדאללה"). כמו כן, הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
  1. פרופ' צינמן מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי. פרופ' צינמן קבע, כי נכותו המשוקללת של התובע הינה 53.83. לאור קביעה זו ולאור הממצאים העולים מחוות הדעת האמורה מונה פרופ' אברהם עורי כמומחה מטעם בית המשפט בתחום השיקומי. בהמשך הגיש פרופ' צינמן חוות דעת משלימה, לפיה נכותו המשוקללת של התובע הינה 44.6%.
  1. במסגרת ישיבה שנערכה ביום 9.9.07 מונה ד"ר בועז וולר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי. בהתאם להחלטה מיום 17.12.07 בוטל מינויו של ד"ר וולר, לאחר שהתובע חזר בו מבקשת המינוי.

דיון ומסקנות

  1. אין מחלוקת, כי ביום 13.3.05 נפגע התובע בתאונת דרכים. המחלוקת הינה באשר לנזקים אשר נגרמו ועתידים להיגרם לתובעים בשל מעורבות התובע בתאונה האמורה.
  1. הערה מקדימה אציין, כי התובעת מס' 3 אימו של התובע נפטרה ולפיכך, מורה כבר בשלב זה על מחיקת תביעתה.
  1. במסגרת כתב התביעה טען התובע, כי לאחר התאונה הוא איבד הכרתו. במהלך עדותו נשאל התובע מתי התעורר אחרי התאונה והשיב, כי התעורר אחרי הניתוח. התובע נשאל, האם היה בהכרה כשפינו אותו באמבולנס והשיב, כי אינו זוכר והוא היה מטושטש. נטען בפניו, כי מדוח הפינוי באמבולנס עולה, כי מצאו אותו בהכרה מלאה . בתגובה טען התובע, כי לא הבין. לאחר שנשאל בשנית השיב כי "בסדר הייתי בהכרה". התובע נשאל מדוע טען בתצהירו שאיבד הכרתו והשיב, כי היה מטושטש ואינו זוכר (עמ' 31 ש' 21-32, עמ' 32 ש' 1).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>